במדינת ישראל של 2026 נדמה שיש ימין ושמאל. בפועל – הכול זה שמאל.
שמאל גלוי ושמאל מחופש. שמאל שמדבר זכויות ושמאל שמדבר ביטחון.
שמאל שמתנצל ושמאל שמבטיח הכרעה  אבל לא מכריע.
כולם, בדרך זו או אחרת, ויתרו על העיקר: ריבונות, הכרעה, שירות לכולם, ואחריות לאומית. 

מול זה עומד היום מיעוט ציוני – אזרחים שמסרבים לקבל את הכישלון כגזירת גורל.
מיעוט שמבין שציונות איננה סיסמה אלא מבחן מעשה: מי שמגן, מי שמשרת, מי שמוכן להכריע אויב,
ומי שמעמיד את מדינת ישראל לפני פוליטיקה, מחנות ואינטרסים.
אנחנו המיעוט הזה. ואם לא נתארגן, לא נרים ראש,
ולא נדבר בקול ברור – הוא יישאר מיעוט לנצח.
זה הרגע להתייצב.